מחזור ארם צובה​

'סדור תפילות כפי מנהג ק"ק של ארם צובה'- מחזור ארם צובה.

סדור זה הוא החשוב שבספרי התפילה שנדפסו. אך אין הוא מצוי כלל. נדפס פעמים בויניציאה בשני חלקים, בשנת רפ”ז (1527) ובשנת ש”כ (1560). אם תאריך המהדורה השניה נכון הרי הוא הספר היחיד שנדפס בתקופת הגזירה של האפיפיור על הספרים העבריים (שי”ד-שכ”ד). המהדורה הראשונה היא באותיות מרובעות גדולות ובה קרוב לאלף ושבע מאות עמודים. המהדורה השניה נדפסה באות זעירה יותר ובה הרבה השמטות מחמת הצנזורה.
בחלק הראשון בקשות, תפילות חול ושבת, פסח ושבועות וצומות, ובשני- ראש השנה ויום הכפורים, סוכות ושמיני עצרת. מלבד זה יש בהם תפילות ופיוטים רבים מאד למאורעות ולזמנים מיוחדים.
נוסחו של המחזור הוא קדום ביותר והוא מן החשובים והמעניינים ביותר מבין מנהגי קהילות ישראל במזרח בתקופה שבין סוף ימי מנהג ארץישראל העתיק לימי הדפוסים הראשונים במאה השש עשרה. המחזור שמר על שפע רב של מנהגים ארץ-ישראלים ולדעת פרופ’ עזרא פליישר ז”ל, מבין כל נוסחי התפילה ששרדו, מנהג זה הוא ‘המחסן’ הגדול והאותנטי ביותר של מנהגות ארץ ישראל.
מחזור ארם צובה מהווה צומת של מסורות. ביסודו הוא הנוסח המוסתערבי שהיה נהוג בארץ-ישראל, סוריה ובבל, כורדיסטאן ופרס, קהילות אלו נקראו באופן כולל ‘שאם’. ברם הן בחלב והן בקהילות האחרות, חלו בנוסח שינויים מסויימים. נוסח זה נשתקע לאחר התפשטותו של נוסח הספרדים שהגיעו לארצות המזרח לאחר הגירוש. מעניין הוא הדבר, שבניגוד ליתר קהילות המזרח, קהילת חלב שמרה על נוסח התפילה המיוחד שלה במשך זמן רב יותר לאחר בואם של המגורשים. אבל לא יצאו כמה דורות והנוסח הזה נעלם כליל. יהודי חלב בדורות האחרונים לא זו בלבד שלא היה בידם ולא התפללו על פיו אלא גם לא ידעו על קיומו. 
חשיבות המחזור היא לא רק לידיעת נוסחות התפילה והמנהגים והיותו צומת של מסורות שונות אלא גם ברוב פיוטיו. דומה שאין מחזור כמותו שנכללו בו פיוטים רבים: מספרם מגיע לשש מאות עשרים ושנים! מכמאה ועשרים פייטנים שונים. חלק מהפיוטים ומהפייטנים לא ידוע ממקור אחר ויש פיוטים שהם מיוחדים לכל שבת ושבת לחוד. עניינים רבים בנושאי מסורת התפילה, נוסח הקבע ויצירות פייטניות יתבררו ויתלבנו על ידי העיון במחזור זה.
מחזור זה יקר מאד במציאות ולא נותר ולו עותק אחד שלם. זה למעלה מעשרים שנה שמכון המחקר של’יד הרב נסים’ נטל על עצמו משימה סבוכה זו, לחקור ולחפש אחר העותקים ששרדו ומתוכם לאסף, לקבץ ולכנס צילומים איכותיים כדי להגיש בפני הציבור המשכיל ואנשי המחקר את העותק השלם ביותר. המחזור יוצא כעת לאור, בסיוע קרן אדמונד ג’ ספרא, במהדורת פקסמיליה מהודרת בשני כרכים ובתוספת כרך מבוא ובו דברי הערכה מאת פרופ’ מאיר בניהו ז”ל, מאמר אודות מחזור ארם צובה ודרכי מחקרו מאת פרופ’ יונה פרנקל ומבוא מקיף על הפיוטים הרבים במחזור, פרי מחקרה של פרופ’ שולמית אליצור.

לתרומה