אסופות | הקדמת העורך

“בעלי אסופות אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה” (חגיגה ג’ ע”ב)

מדעי היהדות פשטו ורחבו ונסתעפו לסעיפים וסעיפי-סעיפים, וכתבי-העת רבו ורבו. מה טעם, אפוא, ביסוד ספר שנה חדש?
מעשה שהיה כך היה: ששה סדרים של ‘ספר זיכרון’ לרב יצחק נסים זצ”ל הופיעו בשנת תשמ”ה ויצא טבעם בעולם. חוקרים ביקשו להמשיך ולהוציא מדי פעם קובץ בדומה לו. טעמם ונימוקם היו עמם; ספר הזיכרון יצא כלול בהדרו, טוב מלגו וטב מלבר. הכנתם של סדרים והדפסתם נעשו ללא שהיות; בכתבי-עת אחרים מחבר צריך להמתין זמן רב עד לפרסום דבריו ונבצר ממנו לפרסם מחקר גדול בהיקפו.
‘יד הרב נסים’ נאותה לכך בהכירה בחשיבות העניין ובנחיצותו, ולא רק מן הנימוקים דלעיל, אלא גם מטעמים אחרים: בין כל כתבי-העת אין שנתון גם אחד בעברית למכלול נושאיה שלחכמת ישראל; ספר שנה של ‘היברויוניון קוליג” בסינסינטי רובו ככולו בשפה האנגלית והמאמרים המתפרסמים בו פניהם בעיקר לנושאים מסוימים. קבצים אחרים היוצאים לעתים מזומנות ושאינן מזומנות מסגרת סוגרת בעדם ועניינם קהילות או נושא מן הנושאים שבתחומם שלמדעי היהדות. כיוצא בזה גם ירחונים ורבעונים, בייחוד אלה שהחלו להופיע בשנים האחרונות, אינם אלא לענף אחד מענפיהם.
זאת ועוד: אין המטרה של ‘יד הרב נסים’ לפרסם מאמרים שלתלמידי-חכמים נודעים בלבד ובנושאים שבלאו הכי לנים הם בהם, אלא גם לעשות למען תחומים מוזנחים או שלא ניתנת עליהם הדעת כראוי, וכן לעודד בני תשחורת ששעריהם שלכתבי-העת אינם פתוחים בפניהם לרווחה ולסייע עמם בבחירת הנושא ובעריכה לבל יעשו באושים אלא ענבים; לא בעלי התארים עיקר אלא שלימות העניין; לאליקוטי בתר ליקוטי ולא מכל הבא אל היד יבואו בו בספר, אלא מאמרים סגוליים שערכם בחידושם ובנושא שהם דנים בו, מן המוקף ולא בעוללות; ולא גודלו והיקפו של מאמר ושל מחקר יעמדו למכשול אלא טיבם ועניינם וערכם. ממוצא דבר יבואו בו בספר השנה כמה מאמרים ממחבר אחד ומחקרים שהם גדולים ממאמר וקטנים מספר.
עם שאמרנו שמגמת ‘אסופות’ היא כללית, כלל זה יש בו יוצא. כסבורים אנו שנושאים שלהם כתב-עת מיוחד, כגון מקרא ולשון, ספרות חדשה ופולקלור אין זה מן הראוי לענות בהם לבל יהיו בחינת ‘קמחא טחינא טחנית’ ולבל נבוא בגבול המצוי. לעומת זאת נעודד מחקרים שבתחום העשייה של “יד הרב נסים”, והנושאים שבאו ב’ספר זיכרון’ ובקובץ זה הם דוגמא לכך.
בחינת ‘יד’ מחזקת ‘יד’.
חקר ההלכה, המשפט והמנהג יוסיפו דעת לתלמידי בית-המדרש לרבנים ובית-המדרש לדיינים. תשומת לב תינתן למחקרים בתחום שההלכה וההיסטוריה נושקת זו את זו, שבמקום שאי-אתה יכול לרדת לעומקה שלהלכה, ללבנה ובררה, יש בכוחו שלמחקר לההל אור עליה, לפענח צפונותיה ולהוציאה לאור. שכן מן המוכרחות הוא להשית עין על המקורות כולם הידועים והגנוזים; לדון בשאלות לפי השתלשלותן והתפתחותן; לרדת לשורשים שלדברים ולהכיר דעותיהם ומעשיהם שלחכמים. ולא נפסח על שאלות שההמצאות החדשות והזמן החדש הולידון.
בחקרי תלמוד יתבררו נושאים חשובים בתחום התלמודים והמדרשים; במדור ראשונים ואחרונים יכללו פירושי ראשונים לתלמוד וספרי דינים ושאלות ותשובות מגדולי בעלי ההוראה שטרם ראו אור.
חקר התפילה הפיוט והשירה יאמץ כוח למחלקה לחקר התפילה, שבדעתנו להקימה, אם ירצה ה’; חקר הספר העברי וכתבי-היד -ממנו תועלת לספרייה; קבלה ומחשבת ישראל ותעודה על קהילות ואישים – מהם השלמה ותוספת ברכה לכלל הנושאים.
על נחיצותם של ‘אסופות’ תצא ללמד העובדה שכמחצית השנה אחרי שעלה במחשבה, יוצא לאור הספר הראשון, וכבר היד נטויה על ספרים הבאים. יהי נועם ה’ עלינו ומעשה ידינו יכונן.