חיים הרצוג נשיא המדינה – בערב השקת הספר
דברים על הספר שנאמרו בא' דחנוכה תשמ"ו
מפי נשיא המדינה, הראשון לציון,
שר החינוך, שר הדתות ופרופ' ח"ז דימיטרובסקי
דבר נשיא המדינה
מר חיים הרצוג יצ"ו
א' דחנוכה לפני שמונים ותשע שנים נולד בבגדד מי שהיה עתיד להיות מאור גדול, ראשון לציון ורב ראשי לישראל,ומועד הולדתו רמוז בשמו, בעת שישראל אומרים"על הנסים". והבחנתי, שאף בנו הפרופסור מאיר בניהו יבדל"א חתם הקדמתו לספר הזכרון לאביו בא' דחנוכה אשתקד, ובודאי לא במקרה.
מצאנו בגמרא:"אמר רב הונא הרגיל בנר חנוכה הויין לו בנים תלמידיחכמים: "על אחת כמהכב' מעלת תורתו המנוח שלידתו בחנוכה וכל חייו היו כנר מצוהדלק ותורה אור. לפיכךזכה שתתקיים התפילה שהקדים לספרו הגדול "יין הטוב"שיוסיפו בניו אחריוללכת בדרכיו ויצליחו בכל מעשיהם. והוריהם גדולים בחכמה, בתורהובעסקי ציבור.
כב' הרה"ג מהר"ר יצחק נסים זצ"ל היה איש חיל. לא בתורה בלבד הצטיין, אלא באישיותתקיפה, במנהיגות, באומץ ובעצמאות. מכוח אישיותו נתגדלה מעלת הרבנות הראשית בימיכהונתו. אפשר, כמדומני, לומר שכב' הרב נסים ביטא את המשך תקופת הזוהר של הרבנות הראשית במדינת ישראל שהחלה עוד בימי אבי מורי ורבי זצ"ל ועמיתו הדגול הרב עוזיאל זצ"ל. עוצמתה של הרבנות היתה בשיאה. קולה נשמע אז ברחבי המדינה כסמכות העליונה, הפוסקת והבלתי מעורערת בענייני תורה והלכה. הרב נסים היה ללא ספק אישיות יוצאת דופן. הוא מעולם לא ראה עצמו כרב ראשי "ספרדי"(במרכאות כפולות).ולא ראה את תפקידו ראיה סקטוריאלית ומסתגרת. אדרבא, הוא היה מעורב באורח פעיל ודינמי עם כל שדרות הציבור – הירבה לסייר בארץ, לבקר בקיבוצים,אף-על-פי שעוד שררהבהם באותה תקופה אוירה כמעט אנטי-דתית. שאיפתו היתה לקרברחוקים, הוא לחם לביטול המחיצות העדתיות וביתו היה בית-ועד לחכמים מכל החוגים ומכלשכבות הציבור.
לא אחת היתה דרכו העצמאית, הגאה, הבוטחת והעשויה ללא חת מקור לביקורת.לא הכל השלימו עם מעורבותה הפעילה של הרבנות בכל עניין ציבורי שהרב נסים סבר שהסמכות הרוחנית צריכה לומר בו את דברה. לא הכל קבלו תמיד בהסכמה את צעדיו ואתעמדותיו התקיפות. אך מעבר לכל הביקורת, שהיתה לרוב בלתי-מוצדקת, הוקירו הכל את יושרו והגינותו, את סלידתו מכל חנופה, צביעות וכפל לשון. את גדולתו בתורה ואת מעורבותו עם הבריות בין שומרי מצוות ובין שאינם שומרי מצוות. את היותו מנהיג רוחני רב-השראה ורב-סמכות שאינו נרתע מפני איש ומשמיע את דבריו ללא מורה ובלא משוא-פנים.
לפני זמן מההניח פרופסור בניהו על שולחני את ששת הכרכים של ספר הזכרון לאביו הרב יצחק נסים זצ"ל. עלעלתי בכרכי הספר העשויים בהידור, בטוב טעם ובדפוס מאיר-עינים,ומצאתים מלאים דברי תורה והלכה, מנהגים ומשפטים, תעודות ופירושים, מחקרים ומקורות,שירה ופיוט. הכל ערוך וסדור דבר דבור על אפניו. אין דרך יאה מזו להוציא לאור ספר לזכרו של גדול בישראל. ובטוחני כי אף כב' הרב נסים עליו השלום לא היה בורר דרך אחרת לעצמו. ששת הכרכים היקרים האלה שוכנים מעתה קבע בלשכת הגזית של בית-הנשיא,לכבוד הרב נסים ולכבוד הבית.
מורי ורבותי, את הרב נסים אני זוכר חבוש צניף טהור על ראשו, כיהושע הכהן הגדול העומד לפני המלאך בנבואת זכריה שבהפטרת שבת-חנוכה, וכדברי הנביא: "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות".